שלושת הסרטים
א.עזית הכלבה הצנחנית 1970
הדילמה:בסרט הזה אין דילמות,הם עובדים על פי שיטה של המפקדים אומרים והחיילים מבצעים
לחיילים אין יותר ברירה אלא לעשות כי יש שיטה אחת והיא קורית לא משנה מה.
החייל הישראלי:הסרט הוצא לאחר מלחמת ששת הימים,המלחמה הזאת מתוארת כהמלחמה שגרמה לגאווה לחייל הישראלי.לאחר המלחמה החיילים הישראלים היו כל כך מכובדים על סף שהם היו עושים כל מה שהם רוצים מבלי שאף אחד לא היה מאשים אותם.הם היו אנשי גאווה שכל המדינה העריכה ואהבה וכמובן תוארו כחזקים ואמיצים.בסרטים כאלו כמו "עזית הכלבה הצנחנית" שיצאו שנים ספורות לאחר המלחמה תמיד יראה החייל הישראלי כטוב ומנצח והחייל הערבי/היריב יהיה החלש והמטומטם.
ב.שתי אצבעות מצידון 1990
דילמה:בסרט יש מספר דילמות
1.האם להישאר נאמן לחבר שהתארס לאישה ממתחם היריב או האם בכלל לאנשי היריב שמתחברים ומתנהגים בטוב לקבוצה שלך?
2.אם רואים אורות או שומעים קולות בלילה,האם לקחת את סיכון הירייה גם אם זאת יכולה להיות טעות?
3.לקחת סיכון וללכת ישר לירות באנשי הדירה כדי לתפוס את מנהיג היריבים ולא קודם לסרוק את השטח?
4.האם ניתן להמשיך לצאת למלחמה גם אחרי מוות של חבר?
החייל הישראלי:החייל הישראלי היה נראה פה גם חזק ולוקח סיכון אך גם היה ניתן לראות קצת את רגשות החיילים ואת החששות שלהם,הם לא תמיד רצו לפעול על פי פקודת המפקדים אלא הם רוצים להתלבט כדי לא לסכן את החיים שלהם.
ג.לבנון 2006
דילמות:גם כאן קיימות מספר דילמות:
1.האם לירות או לא לירות?הדילמה העיקרית,האם לירות באזרחים שרוצים רק לחיות והם לא מתעסקים במלחמה
2.האם להתקדם יותר לשטח או להישאר באותו מקום?
3.האם להאמין לאנשים שבאו לתמיכת ישראל?
4.לשחרר את החייל הערבי שזועק לעזרה כשהוא קשור בטנק?
5.כשהחיילים רואים את המפקד פחות קשוח ומבקש עזרה,האם אפשר לסמוך עליו ולצאת למלחמה עם מפקד לא ממש קשוח?
החייל הישראלי:החייל הישראלי הוא הרבה יותר מציאותי,בסרט מראים המון רגשות של החיילים,לדוגמה:אחד מהחיילים הוא חייל בודד כך שביקש מהמפקד שיצור קשר עם אימו של החייל כדי שלא ידאגו לו.
החייל הישראלי בסרט הוא רגיש ובעל חששות רבות,החיילים הם בסה"כ ילדים צעירים שרק סיימנו 12 שנות לימוד ושולחים אותם ללבנון כדי להילחם ביריב אז כמובן שצריך להיות מן רגש מסויים של חשש או בהלה.
גם בסרט רואים שהמפקד,למרות שהוא מראה לחיילים מן קשיחות כי הוא המפקד והוא חייב להראות שהוא שולט במצב ויודע מה לעשות
רואים בקטע מסויים שהוא לא נמצא בטנק(הוא חושב שלא ראו אותו אך החיילים ראו אותו מהטנק) שהוא מדבר בפלאפון ומתחנן לעזרה מכיוון שגם המפקד הוא גם בן אדם והוא חייב להיות גם בעל רגש מסויים.
א.עזית הכלבה הצנחנית 1970
הדילמה:בסרט הזה אין דילמות,הם עובדים על פי שיטה של המפקדים אומרים והחיילים מבצעים
לחיילים אין יותר ברירה אלא לעשות כי יש שיטה אחת והיא קורית לא משנה מה.
החייל הישראלי:הסרט הוצא לאחר מלחמת ששת הימים,המלחמה הזאת מתוארת כהמלחמה שגרמה לגאווה לחייל הישראלי.לאחר המלחמה החיילים הישראלים היו כל כך מכובדים על סף שהם היו עושים כל מה שהם רוצים מבלי שאף אחד לא היה מאשים אותם.הם היו אנשי גאווה שכל המדינה העריכה ואהבה וכמובן תוארו כחזקים ואמיצים.בסרטים כאלו כמו "עזית הכלבה הצנחנית" שיצאו שנים ספורות לאחר המלחמה תמיד יראה החייל הישראלי כטוב ומנצח והחייל הערבי/היריב יהיה החלש והמטומטם.
ב.שתי אצבעות מצידון 1990
דילמה:בסרט יש מספר דילמות
1.האם להישאר נאמן לחבר שהתארס לאישה ממתחם היריב או האם בכלל לאנשי היריב שמתחברים ומתנהגים בטוב לקבוצה שלך?
2.אם רואים אורות או שומעים קולות בלילה,האם לקחת את סיכון הירייה גם אם זאת יכולה להיות טעות?
3.לקחת סיכון וללכת ישר לירות באנשי הדירה כדי לתפוס את מנהיג היריבים ולא קודם לסרוק את השטח?
4.האם ניתן להמשיך לצאת למלחמה גם אחרי מוות של חבר?
החייל הישראלי:החייל הישראלי היה נראה פה גם חזק ולוקח סיכון אך גם היה ניתן לראות קצת את רגשות החיילים ואת החששות שלהם,הם לא תמיד רצו לפעול על פי פקודת המפקדים אלא הם רוצים להתלבט כדי לא לסכן את החיים שלהם.
ג.לבנון 2006
דילמות:גם כאן קיימות מספר דילמות:
1.האם לירות או לא לירות?הדילמה העיקרית,האם לירות באזרחים שרוצים רק לחיות והם לא מתעסקים במלחמה
2.האם להתקדם יותר לשטח או להישאר באותו מקום?
3.האם להאמין לאנשים שבאו לתמיכת ישראל?
4.לשחרר את החייל הערבי שזועק לעזרה כשהוא קשור בטנק?
5.כשהחיילים רואים את המפקד פחות קשוח ומבקש עזרה,האם אפשר לסמוך עליו ולצאת למלחמה עם מפקד לא ממש קשוח?
החייל הישראלי:החייל הישראלי הוא הרבה יותר מציאותי,בסרט מראים המון רגשות של החיילים,לדוגמה:אחד מהחיילים הוא חייל בודד כך שביקש מהמפקד שיצור קשר עם אימו של החייל כדי שלא ידאגו לו.
החייל הישראלי בסרט הוא רגיש ובעל חששות רבות,החיילים הם בסה"כ ילדים צעירים שרק סיימנו 12 שנות לימוד ושולחים אותם ללבנון כדי להילחם ביריב אז כמובן שצריך להיות מן רגש מסויים של חשש או בהלה.
גם בסרט רואים שהמפקד,למרות שהוא מראה לחיילים מן קשיחות כי הוא המפקד והוא חייב להראות שהוא שולט במצב ויודע מה לעשות
רואים בקטע מסויים שהוא לא נמצא בטנק(הוא חושב שלא ראו אותו אך החיילים ראו אותו מהטנק) שהוא מדבר בפלאפון ומתחנן לעזרה מכיוון שגם המפקד הוא גם בן אדם והוא חייב להיות גם בעל רגש מסויים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה